המדריך לחופשה בג׳יבהי, הודו

שלום לקוראים, שמי עובד, ויחד עם אשתי ושלושת ילדי, אנחנו מטיילים מזה כחצי שנה במזרח ובעיקר בהודו. סדרת הכתבות שאני משתף התחילה כבלוג, שנועד עבורנו לתיעוד הטיול וכן לטובת עדכון המשפחה והחברים בחוויות ובמקומות אליהם הגענו.

בכתבה זו, אשתף אתכם בחוויות שלנו מג׳יבהי – Jibhi, הודו (צפו במפה). מוזמנים לקרוא, להנות מההמלצות וכמובן לשתף עם חברים.

אל ג׳יבהי הגענו אחרי דרמסאלה ונשארנו בה כשלושה שבועות. כבר אחרי מספר ימים של שהות בכפר, הרגשנו בבית. למדנו להכיר את בעלי החנויות והמסעדות ואת תושבי הכפר הקטנטן. בזמן שאנחנו היינו שם, בסוף אוגוסט, היו מעט מאוד תיירים (3 משפחות נוספות), מה שהקנה לשהות שלנו תחושה אותנטית והיכרות מעמיקה עם המקום.

ג׳יבהי היא כפר קטן בעמק קולו (Kullu) שבמדינת הימאצ׳ל פראדש (Himachal Pradesh). היא מרוחקת כחצי שעת נסיעה באוטובוס מבנג׳אר (Banjar), ״העיר הגדולה״ הקרובה ביותר. היא נמצאת כ-4 שעות נסיעה דרומית למנאלי וכ-8 שעות נסיעה דרום-מזרחית לדרמסאלה.

הכפר מהווה נקודת יציאה לטיולים לספיטי-קינור או כנקודת עצירה בדרך דרומה לשימלה, צ׳אנדיגאר ורישיקש. כאמור, הכפר נמצא בעמק, בסמוך לנהר הביאס (Beas) והוא כולל מספר מבנים ברחוב הראשי, שמתפרש על כ-200 מטרים, וכן מקבצי בתים במעלה ההרים הגבוהים המקיפים אותו. כל האנשים שפגשנו כאן מאוד נחמדים, נעימים ונדיבים ורק חלקם הקטן דובר מעט אנגלית, מה שעזר לנו לשפר את ההינדית שלנו. כולם מכירים את כולם.

מהר מאוד התרגלנו לעשות את הקניות שלנו במכולות ובחנויות הירקות, למדנו להכיר את הרוכלים בשמותיהם, וכשהתהלכנו ברחוב נופפנו לשלום ושאלנו בשלומם של כל מי שפגשנו. הילדים נהנו מהחופש להסתובב בכפר, לערוך קניות, ולבלות עם המקומיים ומעט התיירים שפגשנו.

את מרבית שעות היום בילינו במרפסת הבקתה שלנו, הצופה אל נוף ההרים היפהפה. הילדים נהנו לשחק כדורגל על הדשא עם בעלי הגאסטהאוס שלנו ואורחים נוספים. בשעות הצהריים החמות של אוגוסט ירדנו אל הנהר דרך השביל היוצא מאחורי הבקתה, ואשר עובר בין בתי הכפר הישנים, שם ראינו את בתי העץ, גינות הירק, פרות וכבשים, וכן את נשות הכפר מכבסות בגדים ומצעים בערוצי נחל קטנים על גבי סלעים. הנהר רחב ומצנן, טיילנו בתוכו ועל גבי הסלעים הענקיים שבו. מעבר לזה, יש לא מעט אופציות לימי טיול בסביבה:

אטרקציות בסביבת הכפר ג׳יבהי

מפלי ג׳יבהי (Jibhi waterfall)

נמצאים במרחק הליכה של כ-20 דקות ממרכז הכפר. מעיין גן בוטני שנמתח לאורך נחל ועד לקצה בו נמצא מפל מרשים. כניסה בעלות של כ-50 רופי (2 ש״ח), (צפו במפה).

קולהי קטאנדי (Kulhi Katandi)

התיירים מכנים את המקום מיני-תאילנד, המקומיים מבקשים להשתמש בשם המקורי ״קולהי קטאנדי״ – אזור בנהר, במרחק 30 דקות הליכה ממרכז הכפר, שיש בו סלעי ענק המזכירים את האיים בתאילנד ונוצרו בו בריכות מים. זוהי נקודה יפהפייה עם מים קפואים, אבל חלקנו נכנסו בכל זאת :). כניסה בעלות של כ-120 רופי (5 ש״ח) למבוגר, אך כמו בכל דבר בהודו, ניתן להתמקח ולקבל הנחה (צפו במפה).

מקדש באלו (Balo Temple)

ניתן להגיע לכפר באהו (Bahu) הנמצא מעל העמק באוטובוס מקומי או במונית, בנסיעה של כ-40 דקות. מהכפר הולכים דרך היער עד שמגיעים לקרחת יער ובה מקדש קטן, עדרי שוורים, שני דוכנים לממכר שתיה ומומו, תצפית אל העמק, והמון שקט ושלווה (צפו במפה).

צ׳אני קות׳י (Chehni Kothi) ומקדש שרי-שרינגה-רישי (Shri Shringa Rishi Temple)

צ׳אני קות׳י הוא מגדל עתיק בכפר באגי (Bagi) שבנוי בצורה מיוחדת. ההגעה היא עם אוטובוס שיוצא ממרכז הכפר לכיוון בנג׳אר, ירידה בתחנה לאחר כ-10 דקות ואז טראק של כשעה וחצי בעליה, עם המון מדרגות. בדרך לצ׳אני קות׳י, עוברים במקדש שנקרא Shri Shringa Rishi – מבנה עץ ישן, מוקף מרפסת עם נוף מרהיב לעמק כולו (צפו במפה).

בנג׳אר (Banjar)

הסיבה היחידה בעיני להגיע לשם היא לצורך קניות של דברים שלא ניתן להשיג בכפר. יש שם חנויות בגדים וכלי בית ומיני-מרקט מגוון יחסית (צפו במפה).

חשוב לדעת, מחירי הנסיעה באוטובוס לבנג׳אר ולבאהו נעים בין 20 ל-50 רופי (כ-2 ש״ח) ויש הנחות לילדים ולנשים. מונית למקומות אלו תעלה בין 300 ל- 600 רופי (15 – 30 ש״ח).

הטיול המרשים ביותר שעשינו בג׳יבהי

אין ספק שהטיול המרשים והמהנה ביותר שעשינו באזור היה למבצר ראג׳ופור (Raghupur Fort). נסענו בטנדר (צריך לדאוג לכך מראש, דברו עם המקומיים), חלקנו בקבינה וחלקנו בחלק החיצוני, כ-40 דקות במעלה ההרים עד שהגענו לג׳אלורי (Jalori), הכפר שמהווה את המעבר בין העמקים (Jalori Pass) ומשם התחלנו טראק של כשעה, שחלקו הראשון ביער וחלקו השני בעליה תלולה עד לגובה של 3,500 מ׳.

בפסגה ישנם שרידים של מבצר עתיק המשקיף אל העמקים מסביב (קולו, קינור ושימלה). אם יש ראות טובה, התצפית עוצרת נשימה – נוף פנורמי של 360 מעלות, שכולל נופים מרהיבים של רכס ההימלאיה וניתן לראות כמעט את כל המחוזות של מדינת הימאצ׳ל פראדש. בנוסף, יש בפסגה עדר בופאלו, סוסים לבנים ונדנדות עץ, שנותנות תחושה של טיסה בשמיים.

הנסיעה הקופצנית בטנדר, הלוך וחזור עבור 12 נוסעים, עלתה 2,200 רופי (כ- 100 ש״ח). בחזרה משם, בירידה לעמק נתקענו מאחורי מסחרית שהובילה תפוחי עץ, איבדה את ההגה ונתקעה בירידה, תוך שהיא חוסמת את המעבר. המקומיים מיד נחלצו לעזרה – הם פרסו קורות עץ בקצה הכביש, מעל התהום, ע״מ להרחיב אותו ולאפשר מעבר. רכב אחד קטן אכן עבר, אבל עבור הרכבים הגדולים יותר, הם נאלצו לדחוף את הרכב ולכוון את הגלגלים הקדמיים שלו בידיים, כדי להצמיד אותו להר ולאפשר את המעבר – סאב קוץ׳ מילגה (פירוש: הכל אפשרי).

מסעדות מומלצות בג׳יבהי

מבחינה קולינרית, האופציות אינן רבות. ועדיין, ניתן למצוא מקומות נחמדים, טעימים וזולים. מירב המסעדות מתרכזות לאורך הרחוב המרכזי של ג׳יבהי. אנחנו נהנינו לאכול ב:

טנזין (Tenzin)

מסעדה טיבטית שמגישה מומו, נודלז, ת׳ופקה וטנטוק – חריף וטעים. מחירי המנות נעים בין 100 ל-300 רופי (כ- 5 עד 15 ש״ח). מיקום המסעדה במפה.

הופ קפה (Hope Cafe)

מסעדה שמגישה אוכל הודי ומערבי, עם מרפסת המשקיפה על הכפר והנהר. מחירי המנות נעים בין 200 ל-500 רופי (כ- 10 עד 25 ש״ח). מיקום המסעדה במפה.

הדאבה של לאטה

דאבה קטנטנה במרכז הרחוב בה לאטה ובעלה פראדיפ-סאנג מגישים ארוחות הודיות טעימות וזולות – פארוטה וביצים בבוקר, טאלי ותבשילים בערב. מחירי המנות נעים בין 50 ל-300 רופי (כ- 2 עד 15 ש״ח).

River View Homestay

בגסטהאוס של רושאן אפשר לאכול כל ערב מהאוכל שאשתו מבשלת וכן ניתן להזמין מראש מאכלים מסויימים. אם מתחשק לכם קפה שחור, אפשר לקפוץ אליו להכין במטבח (50 רופי) ולשבת ולשתות אל מול הנהר. מיקום המסעדה במפה.

Openbook Cafe

בית קפה שקט ועם אינטרנט חזק. מיקום המסעדה במפה.